איתי, חייל סדיר בן 19, נפל בקרבות 7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בשבי חמאס. הוא נחטף מבסיס נחל עוז, שם לחם יחד עם חבריו לצוות בשיריון. בני המשפחה שמעו ממנו בשבת בבוקר, עד שניתק הקשר. לאחיו היתה בר מצווה כמה ימים אחרי החטיפה - הוא ציין אותה בלעדיו. איתי הוא הבן האמצעי, מבין שלושה אחים לחגית ולבעלה. ספורטאי שאהב לשחק כדורסל, לטפס על קירות טיפוס, ולטייל ברחבי הארץ. ב-12.3.2024 התיר צה"ל לפרסום כי איתי נפל בקרבות וגופתו מוחזקת בידי חמאס.

סמל עוז דניאל, לוחם בגדוד 77, חטיבה 7, נהרג בקרב ב-7.10.23. גופתו נחטפה לעזה צוות טנק מספר 3 שעליו שירת עוז מנה ארבעה חברים: מפקד הטנק עומר נאוטרה מלונג איילנד, התותחן נמרוד כהן מרחובות, הנהג שקד דהן מעפולה והטען עוז דניאל מכפר סבא. חברי הטנק תפסו אז קו בגבול רצועת עזה באזור מוצב שנקרא "הבית הלבן" שנמצא בין הקיבוצים ניר עוז ונירים. סביב השעה שש וחצי בבוקר התחילו להגיע ידיעות על חדירות מהגדר. הם וצוות נוסף היו ערים ומוכנים לתנועה. טנק אחד נסע לכיוון צפון, טנק מספר 3 פנה דרומה. כעבור 20 דקות דיווח מפקד הטנק הצפוני לטנק הדרומי שהוא נפגע. נאוטרה השיב שהוא מסתובב ומתקדם בכיוון צפון לעבר הקיבוצים, אבל אז הטנק שלהם החל פתאום להאט. "הם היו על הגדר, אז הם קיבלו גם ככל הנראה RPG שפגע קשה בטנק ובמקביל הצמידו להם שני מטענים, ממש מלפנים ומאחור", סיפר אמיר דניאל, אביו של עוז. כשהצוות החל בדרכו לסייע לטנק השני, הטנק החל לדשדש. בעקבות כך הצליחו המחבלים להצמיד להם מטען ולנטרל את הטנק. "הטנק התחיל להתלקח, עלה באש. כנראה שגם כל מערכת הכיבוי התחילה לעבוד, הם היו חייבים בעצם לפרוק או שהם מתים מחנק בתוך הטנק", הוסיף אמיר. "הם בחרו בעצם בעצמם לפתוח את הפתחים ולצאת". בסוף פברואר האחרון הותר לפרסום כי עוז בן ה-19 נהרג באותו קרב וגופתו מוחזקת בעזה. סרן עומר נאוטרה נהרג ב-7.10 אך מותו נקבע רק 14 חודשים מאוחר יותר מ2.12.24. גם הנהג שקד דהן נפל בקרב ב-7.10. התותחן נמרוד כהן נחטף ושוחרר בעסקה האחרונה לשחרור החטופים וסיום המלחמה ב-13.10.2025. עוז ז"ל ילד שאהב את החיים. תמיד צוחק ומחייך, אוהב אדם וחבר אמיתי. מוזיקאי וגיטריסט שמאמין בכוחה של המוזיקה לשנות את העולם. ל-עוז אחות תאומה והורים.

ג'ושוע היה סטודנט לחקלאות מטנזניה. עבד ברפת בנחל עוז ומשם נחטף. ב-13.12.23 קיבל אביו את הבשורה שבנו נרצח וגופתו מוחזקת בשבי חמאס. על פי הודעת מוקד הפליטים והמהגרים, ג'ושוע הגיע מטנזניה לישראל רק שבועיים לפני מתקפת הפתע.

עומר אזרח ישראלי-אמריקני שעלה לארץ כדי להתגייס, שירת כמפקד טנק בגדוד 77. הוא נחטף לרצועה ב-7 באוקטובר לצד חבריו בעת שלחמו בניר עוז. ב2.12.24 עדכן דובר צה"ל כי עומר נהרג בקרב בבוקר הטבח. במשך כמעט 14 חודשים בצה"ל לא ידעו לאמת מה עלה בגורלו, ורק אישרו כי נחטף. לאחר בחינה של כלל הממצאים ועל בסיס מידע מהימן, קבע הרב הצבאי את מותו. גופתו עדיין נמצאת בשבי חמאס. צוות טנק מספר 3 שעליו פיקד נאוטרה מנה ארבעה חברים: מפקד הטנק עומר נאוטרה מלונג איילנד, התותחן נמרוד כהן מרחובות, הטען עוז דניאל מכפר סבא והנהג שקד דהן מעפולה. חברי הטנק תפסו אז קו בגבול רצועת עזה באזור מוצב שנקרא "הבית הלבן" שנמצא בין הקיבוצים ניר עוז ונירים. סביב השעה שש וחצי בבוקר התחילו להגיע ידיעות על חדירות מהגדר. הם וצוות נוסף היו ערים ומוכנים לתנועה. טנק אחד נסע לכיוון צפון, טנק מספר 3 פנה דרומה. כעבור 20 דקות דיווח מפקד הטנק הצפוני לטנק הדרומי שהוא נפגע. נאוטרה השיב שהוא מסתובב ומתקדם בכיוון צפון לעבר הקיבוצים, אבל אז הטנק שלהם החל פתאום להאט. "הם היו על הגדר, אז הם קיבלו גם ככל הנראה RPG שפגע קשה בטנק ובמקביל הצמידו להם שני מטענים, ממש מלפנים ומאחור", סיפר אמיר דניאל, אביו של עוז. כשהצוות החל בדרכו לסייע לטנק השני, הטנק החל לדשדש. בעקבות כך הצליחו המחבלים להצמיד להם מטען ולנטרל את הטנק. "הטנק התחיל להתלקח, עלה באש. כנראה שגם כל מערכת הכיבוי התחילה לעבוד, הם היו חייבים בעצם לפרוק או שהם מתים מחנק בתוך הטנק", הוסיף אמיר. "הם בחרו בעצם בעצמם לפתוח את הפתחים ולצאת". סמל שקד דהן בן ה-19 נהרג ב-7.10. בסוף פברואר האחרון הותר לפרסום כי גם עוז דניאל בן ה-19 נהרג באותו קרב וגופתו מוחזקת בעזה. התותחן נמרוד כהן עודו חטוף ברצועה, בני משפחתו זיהו אותו באחד מסרטוני החטיפה של חמאס לעזה.

רס"ל רן גואילי, לוחם ביחידת יס"מ נגב במחוז הדרומי של המשטרה, נחטף לאחר שנהרג בקרב בקיבוץ עלומים. בבוקר המתקפה הוא המתין לניתוח בבית חולים, כששמע מה קרה יצא להגיש עזרה. בשעה 10:50 יצר קשר עם חבריו בוואטסאפ והודיע שנורה פעמיים ברגלו ומאז נעלמו עקבותיו. ב-31.1.24 פורסם כי רן ז"ל נפל בקרב ב-7.10 והוא מוגדר כחלל חטוף ברצועת עזה. במשטרה ספדו לו: "נלחם בעוז ובחירוף נפש בחזית הלחימה מול האויב".

סהר היה רשום ללימודים בבן גוריון, היה אמור להתחיל ללמוד הנדסת חשמל השנה אך לא הספיק להתחיל. בשבוע שאחרי ה-7.10 תכנן לנסוע לבאר שבע לבחור דירה. חודש לפני השבת הארורה חזר מהטיול הגדול בדרום אמריקה והספיק לעשות גם חלקים משביל ישראל. הוא היה שחקן שח מצויין, אהב סרטי אנימה ומד"ב. הוא היה חד וחכם וריאלי, ומשפחתו מספרת שהיה לו הומור מטומטם ונחמד. אח שני מבין 4 אחים, להורים תמי ורוני. ב-7.10 שהה בבית אמו, יחד עם אחיו עידן. כבר בשעה מוקדמת נזרקו לתוך הבית רימונים, ועידן נפצע מרסיסים. במשך כל הזמן סהר טיפל בעידן. הם נכנסו לממ"ד וניסו להינעל מבפנים, אבל לא הצליחו, אז הם סגרו את עצמם מבפנים בעזרת ארון. המחבלים הציתו את הבית, ולמרות ההבנה של הסכנה בחוץ, הם החליטו לקפוץ החוצה, סהר עוד הספיק להגיד לאמא שלו, "למות בשריפה זה יותר כואב". ככל הנראה עידן קפץ ראשון, וסהר נשאר לחפש את המשאף של עידן. הקשר איתם נותק בערך ב-12 בצהריים. כמה ימים לאחר מכן התבשרה המשפחה על זיהוי ודאי של גופתו של עידן, שהסתבר שנורה בראשו. כל העת סהר נחשב כנעדר, ורק כשלושה שבועות אחרי ה-7.10, הודיעו למשפחה שהוא נחטף. מלבד זאת לא היה ידוע עוד שום פרט לגביו. גם סבתו של סהר, גאולה בכר ז"ל, נרצחה בקיבוץ. סהר נהרג במהלך ניסיון החילוץ שלו ב-7 בדצמבר, וקיבוץ בארי הודיע על הירצחו יומיים לאחר המבצע, לפי שעה זו לא ניתן לקבוע אם נהרג מאש כוחות צה"ל או מאש מחבלי חמאס. גופתו עדיין מוחזקת בעזה.

הדר היה קצין בסיירת גבעתי שנפל בקרב ברפיח במהלך מבצע "צוק איתן" ב-1.8.2014 החלה הפסקת אש בין צה"ל לבין חמאס שנועדה להימשך 72 שעות. הפסקת האש הופרה תוך זמן קצר על-ידי החמאס. כוח בפיקודו של מפקד הסיירת רס"ן בניה שראל ז"ל, שכלל את הקצין גולדין ומספר מצומצם של חיילים המשיך בפעילות איתור מנהרות באזור רפיח. בשעה 9:05 תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה. הם הרגו את בניה שראל, את סמ"ר ליאל גדעוני ואת הדר גולדין. את הדר חטפו למנהרת הטרור. זמן קצר לאחר מכן הופעל נוהל "חניבעל", במסגרתו נורתה אש ארטילרית כבדה במרחב על מנת לשבש את בריחת החוטפים. סגן איתי פונד וסג"ם מתן חורש הובילו מרדף אחר חוליית מחבלים בתוך המנהרה. במהלך המרדף נתגלו פריטים שאפשרו מאוחר יותר לקבוע את מותו של גולדין. הדר גדל בכפר סבא. הוא היה בן 23 והיה מאורס לבחירת ליבו עדנה סרוסי. הוא הותיר אחריו הורים, אח תאום ועוד אח ואחות. משפחתו מנהלת מאבק להשבתו מאז אותו יום. הדר מוחזק בידי החמאס מעל ל-9 שנים. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" אמר רה"מ נתניהו כי הממשלה פועלת להחזרת כל החטופים כולל הדר, החייל אורון שאול ז"ל ושני האזרחים הנוספים שהיו בעזה טרם פתיחת המלחמה.

תמיר נכדה של יפה אדר, נחטף מניר עוז. הוא ֿֿֿנשוי להדס ואבא לשני ילדים - נטע בת שלוש וחצי ואסף בן שבע. תמיר השאיר את משפחתו בממ"ד ויצא להילחם במחבלים. הוא עבד בקרן רמון כמנהיג חברתי, ובהפעלת תכניות חינוכיות בבית ספר יובלי הבשור. לאחרונה הוא החליט להגשים חלום ולעבוד בחקלאות בקיבוץ, קרוב לטבע ולשדות הקיבוץ שהוא כל כך אוהב. בנוסף, הצטרף להנהלת החינוך בקיבוץ. סבתו של תמיר, יפה אדר, הוחזרה מהשבי בפעימה הראשונה של עסקת החטופים ב-24.11.23. ב-5.1.2024 הודיע קיבוץ ניר עוז כי תמיר נרצח וגופתו מוחזקת בידי חמאס.

אל"ם אסף חממי שירת כמפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה. ב-7.10 נפל בקרבות. גופתו נחטפה לעזה יחד עם גופותיהם של סמ"ר תומר יעקב אחימס, הקשר של חממי, וסמל קיריל ברודסקי, חייל בחפ"'ק שלו. חממי בן 41, תושב קרית אונו הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לפני ששירת כמפקד החטיבה הדרומית, שירת גם כמפקד חטיבת הנגב ולפני כן גם כמפקד בסיס האימונים של חטיבת הקומנדו ומפקד גדוד צבר של חטיבת גבעתי. ב-2.12.2023, 57 ימים אחרי השבת השחורה, התיר צה"ל לפרסם כי נפל.

סותטיסאק נחטף מקיבוץ בארי. הוא נרצח ב-7.10 בעת שעבד במטעים סמוך לקיבוץ. ב-16.5.2024 הודיע דובר צה"ל כי משפחתו עודכנה שנרצח בשבת השחורה וגופתו מוחזקת בידי חמאס

דרור נחטף מהבית בבארי יחד עם ילדיו – עלמה ונעם ועם אחיינו ליאם. אשתו יונת ז"ל, מעצבת רהיטים מוכרת, נרצחה. בנו הגדול, יהלי, שלא שהה בבית ניצל. דרור, שף שמתמחה במטבח החלבי, עבד במחלבה של בארי לייצור גבינות בוטיק. נעם ועלמה שוחררו מהשבי במסגרת הפעימה השנייה של עסקת החטופים ב-25.11.2023. ליאם שוחרר ב-29.11.23. ב-2.5.2024 פרסם קיבוץ בארי כי הוא נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס.

ליאור הוא נהג האמבולנס האגדי של קיבוץ ניר יצחק. ארגנטינאי בנשמה, רוכב אופניים מושבע ומעריץ את שלמה ארצי. נשוי ליפה כבר 38 שנה, אבא לנעם, נדב, בר ובן, סבא לתומר, דגן ושי. לפני שנתיים עבר התקף לב חמור. בשבת השחורה נלחם במחבלים והספיק לדווח בקשר שנפצע. בתאריך 7.5.2024, בדיוק 7 חודשים אחרי הטבח, הודיע קיבוץ ניר יצחק שליאור נהרג בקרבות 7 באוקטובר. וגופתו נחטפה ומוחזקת בעזה על-ידי חמאס.

מני נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה ומוחזקת על ידי ארגון הטרור חמאס. אשתו, איילת, נרצחה גם היא במתקפה על הקיבוץ. מני ואיילת הותירו אחריהם ארבעה ילדים: מור, גל, בר וגוני ושישה נכדים. ילדיו מספרים כי הוא היה האבא והסבא הכי מסור ואוהב, איש משפחה שדאג לכל סובביו, איש של ים ואהבה, ואוהד שרוף של הפועל תל אביב. מני עבר להתגורר בבארי כשהיה בן 13, במשך חייו עבד בכמה תפקידים בקיבוץ; שימש כדפס בדפוס בארי, ניהל את הכלבו והבריכה של הקיבוץ, עבד גם כאקונום הראשי, במקביל היה שחקן ומאמן של קבוצת הכדורגל המקומית.

עמירם נחטף עם אשתו, נורית – ששוחררה יחד עם יוכבד ליפשיץ בסוף חודש אוקטובר. עמירם ואשתו הם ממקימי ניר עוז, הוא עבד במשך שנים ככלכלן הראשי של יישובי חבל מעון. הוא גם משורר ומלחין, הוציא מספר ספרי שירה, כתב מחזות ופרסם מאמרים בנושאי פוליטיקה וכלכלה. עמירם אב לשלושה וסב לתשעה. הוא זקוק לתרופות מצילות חיים. ב-18.12.23 פורסם סרטון ובו אות חיים מקופר, שצולם יחד עם החטופים יורם מצגר וחיים פרי. ב-3.6.24 פורסם כי נרצח. גופתו בידי חמאס בעזה.

זלמן (אריה זלמנוביץ'), תושב קיבוץ ניר עוז, אבא לבועז וליואב, סב לחמישה נכדים. ממקימי הקיבוץ. הקשר עם אריה נותק ב-09:30, ביום שבת, אז דיבר בפעם האחרונה עם המשפחה. הוא נולד בחיפה והגיע לקיבוץ עם גרעין נח"ל. איש אדמה, פלאח בנשמתו, עסק בחקלאות וגידולי שדה, התמחה בגידול חיטה בתנאי הנגב. בשנים האחרונות המשיך ללבוש את בגדי העבודה בכל בוקר ולצאת על קלנועית לשתות קפה ולבלות עם החקלאים הצעירים. איש ספר בעל ידע רחב בהיסטוריה ובידיעת הארץ. נעלם בלי המשקפיים ובלי מכשיר השמיעה. ב-1.12.23 הודיעו בקיבוץ ניר עוז על הירצחו. גופתו מוחזקת בידי החמאס